ביאור:ויקרא יט יט
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:ויקרא יט יט.
מה זה כלאיים?
[עריכה](ויקרא יט יט): "אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ: בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם, שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם, וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ".
הפסוק מתאר שלושה איסורים של ערבוב: בעולם החי (בהמתך), בעולם הצומח (שדך), ובעולם הדומם (בגד).
דקויות
[עריכה]מה מקור המילה כלאיים?
[עריכה]1. כלאיים מלשון מִכְלָאָה של בהמות, כמו ב (תהלים נ ט): "לֹא אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר, מִמִּכְלְאֹתֶיךָ עַתּוּדִים"וב (תהלים עח ע): "וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ, וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן". זיווג-תערובת הוא לא טבעי, וכדי ליצור אותו היה צריך כנראה לכלוא את הזכר והנקבה יחד זמן רב באותה מכלאה עד שיסכימו להזדווג. מכאן הושאלה המילה כלאיים לכל סוג של זיווג-תערובת.
2. כלאיים מלשון בית כֶּלֶא, הסגר ובידוד, כמו ב (מלכים ב יז ד): "וַיַּעַצְרֵהוּ מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּאַסְרֵהוּ בֵּית כֶּלֶא", (ישעיהו מב ז): "לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ", (ישעיהו מב כב): "וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ". כמו שבית-כלא מבודד את העציר מחברת בני-האדם, כך הכלאה מבודדת את הזרע מחברת בני-מינו וכאילו "כולאת" אותו בתוך מין אחר: "כלאיים - שם זוגי להרכבת שני דברים מתנגדים, כאילו האחד כלוא בחבירו" (שבי"ל, קונקורדנציה) .
3. כלאיים מלשון עצירה מניעה וכליה, כמו ב (חגי א י): "עַל כֵּן עֲלֵיכֶם כָּלְאוּ שָׁמַיִם מִטָּל וְהָאָרֶץ כָּלְאָה יְבוּלָהּ", (יחזקאל לא טו): "וָאֶמְנַע נַהֲרוֹתֶיהָ, וַיִּכָּלְאוּ מַיִם רַבִּים". צאצאים של זיווג-תערובת, כגון פרד או זברואיד , בדרך-כלל אינם פוריים. כמו אסיר בכלא, שאינו יכול להמשיך בחייו, כך גם הם כלואים בדור הנוכחי ואין להם המשכיות לדורות הבאים, וזרעם נדון ל כליה.
4. ועל-דרך הדרש, כלא מציין גבול, מקום מגודר. כשה' ברא את העולם, הוא נתן לכל מין ומין את מקומו ותפקידו בבריאה, (בראשית א יב): "וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ"; (בראשית א כא): "וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ"( פירוט ); (בראשית א כה): "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כָּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב". הצלחת הבריאה תלויה בכך שכל דבר יישאר בגבול שה' קבע לו - ב"כֶּלֶא" שלו - לא במובן שלילי של מעצר אלא במובן חיובי של קביעת גבול ותחום ברור. הביטוי כלאיים - בלשון זוגי - מציין עירבוב של שני כְּלָאִים - שני תחומים של שני מינים שונים. ועל כך נאמר בפסוקנו: את חוקותיי - שקבעתי בבריאת העולם - תשמרו - ולא תקלקלו את החלוקה למינים.
דור המבול התאפיין בערבוב מסוג זה - ערבוב מינים בתאוות בשרים, (בראשית ו יב): "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה, כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ". הערבוב הזה השחית את הבריאה עד שה' החליט למחות אותה במבול ולהתחיל הכל מחדש. והנה, מייד לאחר סיפור המבול מופיע לראשונה השורש כלא! (בראשית ח ב): "וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמָיִם, וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמָיִם". לאחר המבול, הגיע הזמן להחזיר כל דבר לתחומו, ל"כלא" המיועד לו: המים חוזרים לתחומם, וגם כל הצמחים ובעלי-החיים חוזרים למקומם. מכאן והלאה כל אחד צריך להישאר בתחומו ובמינו ולא להתערב ב"כלאים" של אחרים. וגם האדם צריך להישאר בתחום שה' קבע לו, (תהלים קיט קא): "מִכָּל אֹרַח רָע כָּלִאתִי רַגְלָי לְמַעַן אֶשְׁמֹר דְּבָרֶךָ".
הקבלות
[עריכה]1. מצוות הכלאיים, כמו מצוות רבות נוספות, נזכרת בשני חלקים - חלקה האחד בספר ויקרא וחלקה השני בספר דברים (ראו המצוות שאחרי עשרת הדיברות ). הפסוק שלנו בספר ויקרא מתאר שלושה איסורי ערבוב: בחי בצומח ובדומם. בספר דברים ישנם שלושה פסוקים סמוכים, המתארים את אותם שלושה איסורי ערבוב:
- בעולם הצומח, (דברים כב ט): "לֹא תִּזְרָע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם, פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִזְרַע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם"( פירוט ).
- בעולם החי, (דברים כב י): "לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו",
- בעולם הדומם, (דברים כב יא): "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז, צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו".
האיסורים משלימים זה את זה:
- בעולם הצומח - הפסוק בויקרא מדבר על כלאיים בשדה והפסוק בדברים על כלאיים בכרם;
- בעולם החי - הפסוק בויקרא מדבר על איסור הרבעה והפסוק בדברים על איסור חרישה;
- בעולם הדומם - הפסוק בויקרא מדבר על שעטנז והפסוק בדברים מסביר שהכוונה לערבוב צמר ופשתים. גם סדר המילים הוא הפוך: " "משמעות שעטנז - שוע טווי ונוז (סירוק טוויה ואריגה) . וכאן, דכתיב כלאים קודם שעטנז, פירושו שנתערב תחלה צמר ופשתים ואחר-כך נעשו שוע טווי ונוז. מה שאין כן בפרשת תצא, משמעו להיפך, שהיה כל אחד שעטנז בפני-עצמו ואחר-כך נתחבר צמר ופשתים יחדיו בקשירה" " ( Davar העמק דבר ) .
2. יש מפרשים, שגם איסור בישול בשר בחלב קשור לאיסור כלאיים. כמו כן, יש מסיקים מאיסור כלאיים, שאסור גם ליצור מזון מהונדס גנטית. ראו כלאים, בשר בחלב / הרב קורמן -> הטהור והמותר פרק א .
3. על טעמי מצוות כלאיים, ראו כלאיים ושעטנז באתר "ערכים".
תגובות
[עריכה]כליאה --- קליעה --- שזירה
כולאים --- קולעים --- שוזרים
דברים כב יא: " לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו ".
- -- DAIAN SHEM, 2018-06-25 03:55:08
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מה זה כלאיים?
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2018-06-29.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/tora/wyqra/wy-19-19